הלילה ראינו 2 קבוצות שחוזרות מפיגור 2-0 ל-2-3, ועוד אחת שסיימה את הסיבוב הראשון בסטייל.

מיאמי-שרלוט

שרלוט: שרלוט ניצחה שוב משחק צמוד במאני טיים, מה שמראה על הרבה קשיחות למרות העדר ניסיון הפלייאוף של שחקניה. זה קרה כי ברבע האחרון שרלוט ידעה לעבור לסמול בול, כשהעלתה את ג'רמי לין, קמבה ווקר, ניקולס באטום, מרווין וויליאמס וקודי זלר. מיאמי התקשתה פעם נוספת מול הרכב שני הרכזים של שרלוט כשהקבוצה לא מצליחה לעצור אותם, גם כשדראגיץ' לא על המגרש. ההורנטס קלעו 12 מ-24 מהשלוש, כש-8 מ-12 השלשות באו מאסיסטים, עדות למשחק הקבוצתי המעולה שהציגו.

למרות זאת, הם ניצחו רק ב-2 נקודות. אף שחקן לא הצטיין בשרלוט (איש לא עבר את ה-14 נקודות) ולא היה חסר הרבה כדי שהקבוצה תפסיד בכלל. אלמלא ההגנה החזקה שלהם, שעצרה את מחליפי מיאמי על 13 נקודות לעומת 29 נקודות של ספסל ההורנטס, יכול להיות שהחלק הזה בכתבה היה נראה אחרת לגמרי.

מיאמי: מיאמי חייבת להשיג תרומה יותר גדולה מהספסל שלה. ראינו את זה במשחקים 3,4 ו-5, את כולם מיאמי הפסידה, כשהספסל שלה היה רחוק מלהיות אפקטיבי. ג'סטיס ווינסלו וג'וש ריצ'רדסון לא נותנים את מה שהם אמורים לתת בפלייאוף, החמישייה משחקת יותר ומתעייפת במאני טיים. שרלוט מנצלת את זה בשביל לנצח. הפיתרון לזה הוא להעביר את אחד משחקני החמישייה, ג'ו ג'ונסון, לספסל, בתור סקורר שיוכל לתת דקות טובות ולהיות יעיל יותר מג'רלד גרין, ווינסלו או ריצ'רדסון.

במקומו מיאמי צריכה להעלות את ווינסלו לחמישייה. ווינסלו נותן להם שומר נוסף שיוכל להקשות מאוד על ווקר ולתת לוויד להתמקד בהתקפה, איפה שמיאמי צריכה אותו יותר מהכל. זה יספק שחקן התקפה אמיתי לספסל ואחד שלא יתן לו לאבד כל פעם את ההפרש שהחמישייה השיגה, וזה קריטי. יכול להיות (ומאוד סביר) שזה מאוחר מדי, אבל זה המהלך הטוב ביותר שההיט יכולה לעשות, אלא אם כריס בוש יעשה וויליס ריד (והוא לא) במשחק מספר 6. יתכן שמתן דקות לשחקן כמו אמארה סטודמאייר, שלא שותף היום, יוכלו גם לחזק את הספסל התקפית ולתת לו להתבסס על פיק-נ'-רול של הסנטר לפרקים, אבל זה לא יספיק בשביל ניצחון.

גולדן סטייט-יוסטון

גולדן סטייט: מבחינת הווריורס הם ראו איך אפשר להסתדר בלי סטפן קרי במשך רוב הסדרה (משחקים 2,3, רוב משחק 4 והמשחק החמישי). קליי תומפסון התעלה ונתן סדרה לא רעה עם 23.4 נקודות במשחק, ודריימונד גרין היה טוב מאוד עם 13.2 נקודות, 9.6 ריבאונדים ו-6.6 אסיסטים. גולדן סטייט לא נתקלה ביותר מדי קשיים וידע לעשות את ההתאמות הנדרשות בעת הצורך, ויכולה לבוא רגועה (יחסית לקבוצה שמשחקת ללא כוכבה) לקראת הסיבוב השני. קפיצת המדרגה של אנדרה איגודלה היא דבר שימושי נוסף לו ג"ס זכתה בפלייאוף והווריורס ינצלו את זה בסדרות מול סן אנטוניו/אוקלהומה סיטי/קליבלנד, כמי שישמור על לברון, דוראנט ולנארד.

יוסטון: הרוקטס נראו במהלך הסדרה כאילו הם רוצים לפרק את החבילה. עכשיו הם יכולים לעשות את זה אחרי פלייאוף מכובד. הקבוצה תחפש מאמן ויתכן שאפילו תלך לבנייה מחדש. היכולת הטובה שבייקרסטאף הראה כמאמן ראשי בפלייאוף נותנת לו הרבה קרדיט שהנהלת הרוקטס תעריך, אבל לא בטוח שהוא ישאר בקבוצה. יש ליוסטון הרבה מחשבה לעשות עכשיו, כי ברור לכל שהסגל הזה לא יכול להתחרות על משהו.

קליפרס-פורטלנד

פורטלנד: הטרייל בלייזרס הציגו משחק התקפי יפה מאוד, כשלילארד ומקולום בלתי ניתנים לעצירה ע"י רדיק וריברס. הרקלס ניצל את חולשת השומר עליו-בין אם זה פירס או ג'ף גרין-בשביל להשיג נקודות והמכונה נעה בצורה מעולה. הבלייזרס לא פתחו כל כך טוב אבל זה נראה שהקליפרס נתנה את כל מה שהיה לה במחצית הראשונה והסגל העמוק של החבורה מצפון מערב ארצות הברית ניצל את זה.

דבר נוסף שחשוב לשים לב אליו הוא השילוב של ג'רלד הנדרסון, אלן קראב, מו הרקלס ואד דיוויס בחמישייה ברבע האחרון. ארבעתם (לא תמיד ביחד) סיפקו הרבה אנרגיות מהספסל, נתנו הגנה טובה ותרמו מאוד למשחק הקבוצתי למרות שלא קלעו הרבה. לקליפרס היה קשה למצוא פתרונות לרגליים הרעננות של שלושתם, וסביר שנראה את טרי סטוטס עושה אותו דבר במשחק השישי-מעלה אותם בתחילת הרבע האחרון כדי לגמור את המשחק.

קליפרס: הקליפרס הלכו על הסיכוי הכי גבוה שלהם לנצח: לתת את הכדור לג'מאל קרופורד ולהתחיל להתפלל (למרות שאין להם מספיק שחקנים כשירים בשביל מניין). קרופורד התקשה מאוד מול אמינו וסיים עם 6 מ-23 (26% מהשדה) ו-17 נקודות. זה מראה שהקליפרס צריכה לחשוב על עוד דרכים לנצח. הם היו צריכים לפתוח עם ג'ף גרין, ולא עם פול פירס שלא הצליח לשחק יותר מ-10 דקות (סיים ללא נקודות), מי שהיה נותן ריווח טוב יותר של המגרש לטובת קרופורד וריברס.

בנוסף, יכול להיות שהם היו צריכים לפתוח עם פריג'יוני על חשבון ריברס, שסיים עם 3 אסיסטים ב-38 דקות. פריג'יוני נקלע לבעית עבירות ולא שיחק הרבה, מה שלא יוכל לחזור על עצמו במשחק הבא, אבל הוא סיים עם מדד ה-+/- הגבוה בקבוצתו ועם 4 אסיסטים. הוא השחקן שימצא את חבריו לקבוצה פנויים-הוא הכניס כדורים חכמים לצבע ולרדיק, וכשלקליפרס יש חודר מנוסה שצריך צבע כמה שיותר פנוי ופליימייקר שיוכל למצוא קאץ'-אנד-שוטרים כרדיק (94% משלשותיו באו מאסיסטים העונה) וגרין (100%). האיש שיעשה את זה הוא פריג'יוני. הוא לא כשיר לשחק יותר מ-25 דקות למשחק, אבל הוא צריך לפתוח ולתת את כל מה שהוא יכול. עונה שלמה תלויה בזה.